דצמבר 2000

היום נסעתי לפגוש את הרופא של אופירי .

ידעתי שאין שום חדש בעולם. איך ידעתי זאת ?
אני באינטרנט. מחפשת כל הימים, ומתאכזבת .

אני יודעת שלא מצאו עדיין את התרופה .
היום התבשרתי בחן רב, כי ישנן טכנולוגיות סיווג חדשניות
בעזרתן יגדירו נכון יותר כמה מאות סוגי סרטן שונים .
ובעוד כ20-30 שנים בוודאי יעלו על משהו …

גם זו הבטחה בימינו. כדאי לראות את חצי הכוס המלאה ….
יש לנו עתיד .
השאלה השולית היא אם אופירי יזכה לבלוע את התגלית …

לא, זה לא טוב .
שמחתי מאוד שהרופא המלאך שלנו רואה כמה שההחלטות שלקחנו במשך השנים ,
היו נכונות לזמן לקיחתן .
המלאך הרופא הזה, אין קונבנציונלי ממנו. האמינו לי, אין !

ולמרות זאת, ואולי יחד עם זאת, הוא איתנו תמיד .
פוקח זוג עיניים עגולות, נדהמות כאלה ,
"מה? אתם מוותרים על….." (טיפול זה או אחר )
"אני לא יותר חכם מכם , "
"אין אמת אחת לכולם ,"

ועוד ועוד משפטים מעודדים כאלה, מלטפים .

מלטפים את הראש למי שצריך לקחת לבד לאורך שנים כל כך הרבה החלטות חשובות ,
שאינן לגבי עצמו בכלל, אלא לגבי הילד שלו .
אני זקוקה לזה, ושמחה מאוד שיש מי שיכול להשרות אוירה טובה, גם כאשר הוא לא נותן את הפתרון .
זה הרבה מאוד בשבילי. כשזה מגיע מרופא בבית החולים, בכלל אני בעננים