שקיעה

נכתב בנובמבר 2002

לא קרְנָיִים אחרונות מאירות את ההרים
לא שמים זוהרים בנגוהות מתפרצים
לא רוחות המדבר השורקות אלי חושך
רק סדקי עור דקיק, עוד מוחים על העוֵשק

אינני איתך, אֲנִי שורד את עצמי
ואת מה שזימנו לי חיי, אֶל מותי
אל מותי
עזרי לי כבר אמא, אני יכול לבדי
בשעה שתהיי לי עכשיו, במותי
במותי

השקיעה הסוערת על פנים בהירים
אור חיוור מרצד בי, ראי יש אונים
עיניו הקרועות, מבטו לא איתי
מוות יתום לנפש שלי.