מאי 2022 – 17 שנים בלעדיו.
תמיד הצגתי את עצמי, בין השאר, כזו ש'שורקת בחושך'.
לשרוק בחושך, זה להתגבר על הפחד. לשרוק בחושך, זה להרים ת'ראש כל שנה מחדש ולדעת שאני
אמא גאה עדיין לשלושה, וזה כולל גם את זה שאיננו.
לשרוק בחושך, זה לא לישון כל הלילה, ולרצות להיכנס אליו שם בחושך מתחת לאבן, לחבק את הילד
שהיה לי, ולא את הגל שהוא עכשיו.
לשרוק בחושך זה לבכות עם שירים, בנסיון להתחבר לכאב שמעמיק משנה לשנה. גם מעמיק ונחבא
בתוכי, וגם מתעצם בלי להתחשב.
אחרי שהתייסרתי כל השבוע בעניין, החלטתי לעבוד היום. מחכים לי 14 אנשים שאני יכולה אולי
להקל עליהם, אז אני פה. החלטתי שביני לבין עצמי, היום בכל שיחה שתהיה לי, אנציח את אופירי.
במחשבה, בחיוך, בגעגוע. ככה אשרוק לעצמי בלבד כל היום, ואני מקווה שאופירי ישמע אותי.
