אני בורחת. כל הזמן אני בורחת.
כשיש לנו שגרה, אני לא מבינה איך המשברים יכולים להיות כל כך קשים.
עכשיו אני בקושי זוכרת את המשברים.
אני לא יודעת מה זה "חולה" בעצם.
האם ילד שמרגיש טוב (ועם אבחנה של מחלה פעילה שמאיימת על החיים) ,הוא ילד "חולה"? הוא ילד
"בריא"?
האם ילד שהוא בריא, אבל נכה מאוד קשה, הוא ילד "חולה"? הרי הוא בריא, אין מחלה בגופו מקננת.
איפה עובר הקו בין הבריאות לחולי?
האם זו ההגדרה שצריך לחפש, או אולי אני בכלל לא בכיוון. האם הבריאות של הילדים נבחנת
ומתאפיינת רק בכושר ההתמודדות של ההורים שלהם, או אולי צריך לחפש את התשובות במקום אחר,
אולי אצלם בפנים, שם מונחות התשובות ?
ברור שיש זמן להתלבט רק בעת שגרה, שבזמן משבר או בימים של טרם אבחנות, או סתם בימים
עמוסים, אין זמן או חשק לשאול שאלות.